מדריך מעשי לנטילת לולב: איך אוחזים, מה עושה איטר, נוסח הברכה ושהחיינו, סדר הנענועים לשו"ע ולאר"י, שלוש הולכות לכל צד, ותפילות לאגידה ולנטילה.
מכון הוראה בישראל
א. קודם כל צריכין להשגיח אם אין בו חשש ופקפוק כל עיקר ונקי מכל, ואחר כך משגיחין בהדרו בתארו ומראהו. (כד הקמח סימן כ"ג)
ב. גם מצוי עוד כמה רמיות בענין זה שהוא מניח כתב ההכשר על תיבה אחת והסוחר כשמוכר אותו קעסטיל (תיבה) מניח הכתב על קעסטיל (תיבה) אחר וכו'. (משנה ברורה הל' לולב סימן רמ"ח ס"קכ"א)
ג. לכן נהגו שמי שקונה אתרוג וד' מינים והוא אינו מבין מראה אותן למורה הוראה או לת"ח אם הם כשרים כדין. כמ"ש הים של שלמה בחולין המורים מרובים והידועים מועטים, ובפרט שאין גדילין בארצותינו וצריך עיון טובא בהם. (קונטרס אחרון בפתיחה לד' מינים על אלף המגן)
ד. וישראל קדושים הן ונהגו איסור שלא ליקח אתרוג בלי הכשר מבד"ץ שאין בהם חשש מורכב ואין ראוי להתיר לסמוך על הסימנים לחוד אם לא בשעת הדחק. (שו"ת ח"ס אורח חיים סימן ר"ז)
מצות ארבעת מינים שיטול אתרוג אחד, לולב אחד, ב' ערבות וג' הדסים.
א. ההדס צריך לקשרו בימין והערבה משמאלו (מגן אברהם סימן תרנ"א סק"ד בשם של"ה), וכן המנהג (משנה ברורה שם ס"ק י"ב). ולדעת האר"י ז"ל (פע"ח שער הלולב פ"א) אופן קשירת הלולב עם מיניו הוא, הדס אחד בצד ימין ללולב, ואחד בצד שמאל, ואחד באמצע. ואותו בד הדס שבאמצע, יטה אותו לצד ימין, וב' ערבות ישים אחד בימין ואחד בשמאל. וכתב הפרי מגדים שלא ינהג כן אלא מי שמוחזק בחסידות, ובצנעה ולא בפרהסיא (שער הציון ס"ק יש אומרים).
ב. יש לקשור ההדס גבוה יותר מן הערבה. וישפיל ההדס והערבה תוך אגוד הלולב, כדי שיטול כל ג' מינים בידו בשעת ברכה (רמ"א שם ס"א). ומצוה שיאגדו באופן שלא יתפזרו ענפי ערבות לכאן ולכאן (אלף המגן). ויש לאגוד הלולב בענין שיכול לכסכס היטב בעלים, ועל כן צריך להיות טפח למעלה פתוח ולא מקושר (משנה ברורה שם ס"ק י"ד). ובשו"ע הרב כתב (ס"ק ז') "צריך ליזהר מאד שיהא שדרו של לולב יוצא למעלה מאגד העליון טפח כדי נענוע".
תפילה זו מקורה בסידור 'שערי ציון' (תיקוני תפילות שער ג) להמקובל האלקי רבי נתן נטע האנובר, שהיה בשנות ת"ח ות"ט, והיה תלמיד תלמידו של מוה"ר חיים ויטאל זצ"ל. התפילה הובאה גם בסידורי האריז"ל, סידור ר' שבתי וסידור ר' אשר.
יהי רצון מלפניך ד' אלקי ואלקי אבותי, שיתקשרו על ידי אגדת לולב זה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ד' הממלכה. ועל ידי שלושה הדסים שהם כנגד שלושה אבות אברהם יצחק ויעקב, ועל ידי שני בדי ערבות שהם נגד משה ואהרן, ועל ידי לולב ואתרוג שהם כנגד יוסף ודוד, יתקשרו ארבע אותיות של שמך הגדול והקדוש. על ידי שלושה הדסים אות יוד של שמך הגדול, ועל ידי שני בדי ערבות מלוי ה"א של שמך הגדול, ועל ידי הלולב מלוי וא"ו של שמך הגדול, ועל ידי האתרוג מלוי ה"א אחרונה של שמך הגדול. ומשם ישפע לעבדך (פלוני בן פלונית) אמתך חיים טובים שעולה כמנין הדס וכמנין לולב עם שתי המלות, ותתן לי זרע כשר וחכ"ם וצדי"ק שעולה כמנין ערבה עם הכולל, ותתן לי לב טוב וכשר להבין תורה שעולה כמנין אתרוג עם הכולל, ותתן לי זכות שאאגד אותם בבית מקדשך במהרה בימינו אמן.
יאחז את הלולב בימינו ואת האתרוג בשמאלו (מהופך) ויברך: איטר לדעת המחבר יאחז את הלולב והאתרוג ככל אדם, לדעת הרמ"א יטול האיטר יטול בימין שלו הלולב והאתרוג בשמאל שלו. וכן נהגו וכן עיקר. ואם היפך יצא, וכתב המשנה ברורה טוב לחזור וליטלו בלא ברכה.
לשיטת השולחן ערוך: ראשון מזרח, שני מערב, שלישי צפון, מעלה ומטה. ולשיטת האריז"ל: דרום צפון מזרח מעלה ומטה מערב. אם לא עשה כסדר הזה יצא בדיעבד. בסדר הנענוע אין הבדל בין איטר –[שמאלי] לשאינו איטר. לענין נענועים שבהלל בבית הכנסת כתב בשו"ת שבט הלוי ח"ח ס' קנ"א שינהג כהרמ"א וינענע ככל אדם.
א. לא יפריד הלולב מן האתרוג בשעת הנענועים.
ב. יעשה שלש הולכות לכל צד שמנענע. פירוש; שמוליך ידו עם הלולב מכנגדו והלאה שלש פעמים ומביאו אצלו. וכך בכל הנענועים יביא סוף הלולב נגד החזה שלו ויכסכס מעט בשעת הולכה והובאה.
ג. אין צריך להפוך את הלולב לצד שמנענע, רק יטה ראש הלולב לאותו הצד. ובביכורי יעקב [ס"ק לו] כתב ע"פ הכתבים [האריז"ל] להפוך פניו לצד שמנענע, ומסיים: והמנהגים חלוקים בזה וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו ואנשי מקומו.
ד. יזהר שלא יגע ראש הלולב בכותל או בגג. וכתב בביכורי יעקב [שם] טעם ע"פ הלכה "דבקל יקטם ראש הלולב בנגעו בכותל. ובכתבים הזהיר ג"כ שלא ליגע בראש הלולב בכותל בשעת נענעו וטעמו ע"פ נסתר".
ה. בית הכנסת שארון הקודש אינו לצד מזרח, אלא מכוון כנגד ירושלים, וכן בירושלים עצמה בשכונות הנמצאים בדרומה (תלפיות) שמתפללים שם לצד צפון, כתבו הפוסקים דסדר הנענועים הוא לפי מקום אדם המתפלל, היינו שלפי איך שארון הקודש עומד כך יתחיל.
ו. הנוהגים על פי סדר האריז"ל ינענעו לפי סדר רוחות העולם, ויסובב את פניו, אמנם אם הפיכת הפנים גורם חס ושלום למראית עין פגיעה בכבוד ארון הקודש או כבוד הציבור יכול להשאר במצבו הקודם, וישתדל לנענע לפי סדר רוחות העולם. באשמורת הבוקר של יום ראשון דחג, יכין עצמו לקיום מצות עשה מן התורה, נטילת ארבעת המינים כמו שכתוב (ויקרא כג, מ) 'ולקחתם לכם ביום הראשון' וגו'. ויתבונן מקודם אם הנץ החמה, ואז יברך על הלולב בסוכה דוקא. כן כתב האריז"ל על פי סוד גדול, שברכת נטילת לולב עם הנענועין יהיה דוקא בסוכה וכן נוהגין היראים והחרדים לדבר ה'. קודם הברכה יאמר 'לשם יחוד' וכו' בכונה עצומה, ויתפלל גם כן תפלה קצרה, 'כאילו כיון בכל הכונות שכיונו בהם אנשי כנסת הגדולה'. ויברך ברכת הלולב בשמחה עצומה עד מאד, ויתן הודאה גדולה ועצומה ליוצרנו ובוראנו ית"ש, שזיכה אותנו עם קדוש במצוה רבה זו. וגם בברכת 'שהחינו' יתן במחשבתו הודאה גדולה ועצומה.
(יסוד ושורש העבודה) כשנוטל את האתרוג בידו, יהיה פטמתו למטה, ולא יהפכנו עד אחר הברכות.
יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי, בפרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל אותיות שמך המיחד תקרב אחד אל אחד והיו לאחדים בידי ולידע איך שמך נקרא עלי וייראו מגשת אלי ובנענועי אותם תשפיע שפע ברכות מדעת עליון לנוה אפריון למכון בית אלהינו, ותהא חשובה לפניך מצות ארבעה מינים אלו, כאלו קימתיה בכל פרטותיה ושרשיה ותרי"ג מצות התלוים בה. כי כונתי ליחדא שמא דקודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל אמן: ברוך יהוה לעולם אמן ואמן: יהי רצון מלפניך, שתהא חשובה לפניך מצות ארבעה מינים אלו כאלו כונתי בכל הכונות שכונו בהם אנשי כנסת הגדולה: אחר ה"יהי רצון' יאמר (ע"פ משמרת שלום להגר"ש מקוידינוב זצוק"ל): לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו, ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים, בשם כל ישראל. הנני מכוון בנטילת אתרוג ולולב והדס וערבה, לקיים מצות יוצרי ובוראי יתברך שמו. ביום ראשון, [ובחו"ל גם ביום השני]: כמו בשאר הימים: שצונו על ידי חכמינו זכרונם לברכה, משחרב בית המקדש, התקין רבי שכתוב בתורתו, ולקחתם לכם ביום יוחנן בן זכאי שיהא לולב נטל במדינה כל הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים שבעה, זכר למקדש. והריני מכון לקים מצות וענף עץ עבת וערבי נחל. עשה, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, ומצות לא תעשה, לא תסור מן – הדבר אשר – יגידו לך ימין ושמאל. ויהי נעם יהוה אלהינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו:
ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו, וצונו על נטילת לולב:
בפעם הראשון שמברך על הלולב מברך גם שהחיינו:
ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:
יהפוך את האתרוג עם פטמתו למעלה וינענע
כתיב בספר חיים וברכה אות רכ"ח בשם נזירות שמשון וז"ל ראיתי בכתיבה דנוהגין הנשים מעוברות ליטול הפיטם של אתרוג ביום הושענא רבא, והטעם דאיכא מאן דאמר דעץ הדעת אתרוג היה. ואחר כך נותנים מעות לעניים שהציל אותה ולעוברה ממות ואומרת כך:
רבונו של עולם, בשביל חוה שהיתה אוכלת מעץ הדעת גרם אותו חטא מיתה בעולם, ואם הייתי באותו זמן לא הייתי אוכלתו ולא הייתי נהנית ממנו כמו שלא רציתי לפסל אתרוג זה בשבעת ימי החג שעברו והיום שפסלתי אין מצוה, וכשם שיש לי הנאה בפטם זה, כך הייתי נהנה לראות עץ הדעת שאמר הקדוש ברוך הוא לאדם וחוה לא תאכל ולא הייתי עובר את צוויו, ותקבלני ברצון את תפלתי ואת תחנתי שלא אמות מלדה זו, ותושיעני לילד בנחת ובלי צער, ולא יהיה לי ולא לולדי שום נזק, כי אתה האל המושיע.
אתרוג של מצוה לכתחילה יעשו תנאי קודם החג. באתרוג הקדוש בקדושת שביעית תזהר לנגוס רק עץ והשושנתא שעליו.
איגוד הלולב — מדוע, כיצד ומתי אוגדים · דינים כלליים בארבעת המינים — שיעורים, "לכם", שאול וגזול, תשלום · דיני האתרוג — קנייה, גודל, פיטם, חזזית ואתרוג מורכב · סגולות ומנהגים בארבעת המינים — ומצוות שמחת החג
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.