בחור ישיבה, אורח, מאושפז בבית חולים ונוסע במטוס — היכן מדליקים נר חנוכה, מתי משתתפים בפרוטה עם בעל הבית, והאם מקום האכילה או מקום השינה קובע.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מתנאי חובת ההדלקה הוא שיהיה לאדם בית שידליק בו — ומכאן כל פרשת האורחים: בחור הישיבה הישן בפנימייה ואוכל בחדר האוכל, המתארח אצל חברו לשבת חנוכה, המאושפז בבית חולים, והנוסע בדרכים. השאלה החוזרת בכולם היא אחת: מה נחשב "ביתו" של אדם לענין נר חנוכה — ובעמוד זה הכרעות גדולי ההוראה בכל אחד מן המצבים.
א. מי שאין לו בית — מתנאי חובת ההדלקה הוא שיהא לו בית שידליק שם, או שיתאכסן בבית אחרים בימי החנוכה, אבל מי שאין לו בית ואינו מתארח בימות החנוכה בבית אחר, לא חייבוהו בנר חנוכה, אך מכל מקום אם אינו רואה נר חנוכה שיהא מברך עליו ברכות הראיה (ראה סדר ההדלקה והברכות) ידליק נר לפרסם הנס ובלא ברכה.
ב. בבית חולים — הנמצא בבית חולים בחנוכה ומדליקין עליו בביתו יוצא בהדלקת ביתו, ואם אין מדליקין עליו בביתו, אם יכול להדליק שם בעצמו ידליק בברכה כדין אכסנאי [אם יודע שלא יכבוהו במשך חצי שעה], וראוי להנהלת בית החולים לסדר הדלקה בפתח עבור כל החולים וישתתפו עמהם בפרוטה או שיזכו את השמן לחולים. [ולענין הדלקה בנורה חשמלית או בפנס ראה במה מדליקין].
א. בספינה או מטוס, ואהל — הנוסע בספינה ויש לו חדר בפני עצמו ואוכל ולן שם, מדליק בברכה בפתח חדרו, ואין צריך לומר שהמתאכסן במלון, שמדליק שם. ויש אומרים שאף הנוסע בקרון או בעגלה או במכונית או במבנה נייד ואין מדליקין עליו בביתו, חייב שם בנר חנוכה.
ודעת גדולי ההוראה שבזמנינו אין להדליק הנוסע ברכבת או במטוס שאין זה גדר בית כלל, וגם בזמנינו אין אפשרות להדליק שם, ובכל אופן המדליק שם לא יברך. אך יוצאים הם בהדלקת בני ביתם כשהדליקו בזמני החיוב שלו. והנוסע במטוס בחנוכה צריך ליזהר שלא לבטל ממנו מצות נר חנוכה שיהיה בזמן שמדליקין עליו בביתו בזמן החיוב. אבל אנשים הדרים באהלים ואנשי צבא האהל כפתח הבית ומדליקין על פתח האהל, ואם סכנה להדליק בפתח האהל ידליקו בתוך האהל כדין שעת הסכנה.
א. סמוכים על שלחן בעל הבית — סמוכים על שלחן בעל הבית - בני ביתו מדינא יוצאים בהדלקת בעל הבית נר איש וביתו. וכן אנשים הדרים אצל בעלי בתים בין נשואים בין בחורים וסמוכים על שלחנם, וכן משרתים בבית בעלי בתים הרי הם בכלל בני ביתם ויוצאים מעיקר הדין בנרו של בעל הבית כמצות נר איש וביתו, אלא אם כן רצונם להיות מהמהדרין המדליקין בעצמם.
ויש מהראשונים שמחמירין בכל אלו להשתתף עם בעל הבית בשמן (כדלהלן) אם אינם רוצים להדליק בעצמם. ויש מחמירין בזה אפילו בבן גדול ונשוי או שיש לו בית לעצמו וסמוך על שולחן אביו.
ב. שני הדרים בבית אחד — שני אנשים הדרים בבית אחד, חלוקים בעיסתם, ואינם סמוכים זה על שולחן חבירו, יכולים להשתתף זה עם זה בשמן, ויש מחמירין.
א. אורח ובחור ישיבה — אורח בבית אחרים ואינו סמוך על שולחן בעל הבית, אלא אוכל משל עצמו, ואין מדליקין עליו בביתו, חייב בנר חנוכה. ולכן אם יש לו נר מוטב שידליק בעצמו ויברך כדין המהדרין. [וכן דין בחורי ישיבות הדרים בפנימיה קבועה ואין יוצאין בהדלקת אביהם בביתם, ואין חילוק בין אשכנזים לספרדים בזה].
ואם אינו מדליק בעצמו ואין לו חדר בפני עצמו, צריך שישתתף עם בעל הבית בנרו וישמע הברכות מבעל הבית ויכוין לצאת. ולכן צריך שיתן לו פרוטה [ואין צריך שישתתף עמו בשוה ודי בפרוטה] על מנת שיקנה לו חלק בשמן ובפתילות, או שיקנה לו הבעל הבית במתנה חלק בשמן ובפתילות בשאר דרכי הקנינים בהגבהה וחליפין, וצריך שיוסיף הבעל הבית מעט שמן עבורו חוץ משיעור חצי שעה שנותן בשביל חובתו הוא. ויש ליזהר שישתתף עמו מחדש בכל לילה ולילה, או שיזכה לו מתחילה חלק בשמן ובפתילות של כל הלילות.
ב. במה דברים אמורים כשאין לאורח מקום מיוחד לעצמו וכנזכר לעיל, אבל אם יש לו חדר פרטי [אפילו אינו משמש אלא לשינה] הפתוח לחוץ [אפילו אם פתוח לרוח שפתח בעל הבית פתוחה לו] אינו מועיל שישתתף עם בעל הבית [דוקא במקומות שמדליקין בחוץ, כדלהלן], ואפילו אם היה בן הסמוך על שולחן אביו, ואף על פי שמדליקין עליו בביתו צריך להדליק במקום שהוא דר בו מפני העוברים ושבים שיחשדוהו שלא הדליק שם נר חנוכה, ומכל מקום כיון שאינו אלא משום חשד אם יודע שמדליקין עליו בביתו לא יברך, אך אם אין מדליקין עליו בביתו מדליק שם בברכה [אם אינו סמוך על שולחן בעל הבית] כיון שלא נשתתף עם בעל הבית.
ג. במקומות שמדליקין בפנים — יש להחמיר להדליק בעצמו מפני חשד בני הבית עצמם, אך אם הוא רק ישן שם ואוכל בבית בעל הבית, אזי מקום האכילה עיקר וישתתף שם עם בעל הבית, כמבואר לעיל.
א. גדר מקום אכילה — מקום האכילה הקובע הוא רק כשסועד שם בקביעות, אבל הסועד אצל חבירו בדרך אקראי ויש לו בית באותה העיר צריך לילך לביתו להדליק ולברך שם, ואם קשה עליו להפסיק בסעודתו, יצוה לאשתו שתדליק עליו בביתו, אך מצוה בו יותר מבשלוחו וכמבואר במי חייב בהדלקת נרות חנוכה.
ב. בחורי ישיבות שנוסעים מביתם ולנים ואוכלים בישיבה, הורה מרן החזון איש זצ"ל שאינם יוצאים בהדלקה שבביתם וצריכים להדליק בישיבה בעצמם בברכה, או להשתתף בפרוטה בהדלקה שם. וכן דעת גדולי ההוראה.
ג. כשאכילה ושינה במקומות נפרדים — בחורי ישיבה שלנים בחדרים בבית אחר ואוכלים בחדר אוכל של הישיבה, לדעת החזון איש מקום האכילה עיקר וידליקו שם,.
ורבים חולקים ואומרים שכיון שמקום הלינה מיוחד עבורם לכל תשמישיהם כל היום, ובחדר האוכל אין להם שמוש פרטי כלל ואינן אלא אורחים בו לעת האוכל, ונוח היה להם שיביאו להם האוכל לאכול בחדרם, לכן מקום הלינה עיקר (ראה בביאור הלכה סימן שולחן ערוך ס"ה) וידליקו שם בברכה וכן דעת גדולי ההוראה. ויש מהדרין לאכול בחדרם בימי החנוכה לכל הפחות סעודה אחת ובזה יוצאין ידי חובת כל הדעות, וגם משום חשד.
אם חדרי השינה והחדר אוכל נמצאים בבנין אחד, אין נפקא מינה בכל זה, וידליק בפתח הבנין או בחלון החדר שינה וכן דעת גדולי ההוראה.
א. מתארח עם בני ביתו בכל ימות החנוכה — מי שנתארח הוא וכל אנשי ביתו אצל קרוביו וכדומה על כל שמונת ימי החנוכה או רובם וסועד וישן שם, אף על פי שביום חוזר לביתו ואוכל שם אכילת עראי, אינו מדליק אלא בבית מארחיו שאוכל וישן שם בלילה.
ב. המתארח אצל חבירו על שבת חנוכה, וכן בחור ישיבה המתארח בבית הוריו צריך לברר כיצד ינהג בערב שבת ובמוצאי שבת.
א. אורח שאין לו חדר בפני עצמו, אם יודע בבירור שמדליקין עליו בביתו מן הדין אין צריך להדליק ולא להשתתף בשמן אצל בעל הבית, ואם אינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו, יכול להדליק ולברך בעצמו, וכן נוהגין. ויש חולקין בזה ואין למחות ביד המברך, אך טוב להדר ולצאת הברכות בשמיעה מבעל הבית או שידליק ויברך קודם שמדלקת אשתו בביתו, ובמקומות שמדליקין בפנים נכון לעשות כן.
ב. הדליקו עליו בביתו ולא ידע — מי שלא ידע שהדליקו עליו בביתו וחזר בלילה לביתו ומצא שהדליקו, צריך להדליק, אך לא יברך.
א. העובר דירה או המתחתן בחנוכה — העובר דירה בחנוכה, מדליק בבית שנמצא שם בזמן חיוב ההדלקה, ואף על פי שבלילה לא ישן שם. וכן חתן המתחתן בליל חנוכה ידליק בבית הוריו, אבל אם החתונה מבעוד יום ידליק בביתו שלו, לפי שכבר יצא מבית הוריו בזמן ההדלקה.
מתנאי חובת ההדלקה הוא שיהיה לו בית שידליק שם, או שיתאכסן בבית אחרים בימי החנוכה. אבל מי שאין לו בית ואינו מתארח — לא חייבוהו בנר חנוכה. ומכל מקום, אם אינו רואה נרות חנוכה שיברך עליהם ברכות הראיה — ידליק נר לפרסם את הנס, בלא ברכה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
יכולים להשתתף זה עם זה בשמן, ויש מחמירין.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אם מדליקין עליו בביתו — יוצא בהדלקת ביתו. ואם אין מדליקין עליו בביתו, ואם יכול להדליק שם בעצמו — ידליק בברכה כדין אכסנאי, אם יודע שלא יכבוהו במשך חצי שעה. וראוי להנהלת בית החולים לסדר הדלקה בפתח עבור כל החולים, וישתתפו עמהם בפרוטה, או שיזכו את השמן לחולים.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
הנוסע בספינה ויש לו חדר בפני עצמו ואוכל ולן שם — מדליק בברכה בפתח חדרו, ואין צריך לומר שהמתאכסן במלון מדליק שם. ויש אומרים שאף הנוסע בקרון או במכונית או במבנה נייד, ואין מדליקין עליו בביתו — חייב שם בנר חנוכה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
דעת גדולי ההוראה שבזמנינו אין להדליק הנוסע ברכבת או במטוס, שאין זה גדר בית כלל, וגם אין אפשרות להדליק שם — ובכל אופן המדליק שם לא יברך. אך יוצאים הם בהדלקת בני ביתם כשהדליקו בזמני החיוב שלו. והנוסע במטוס בחנוכה צריך ליזהר שלא תתבטל ממנו מצוות נר חנוכה, שיהיה בזמן שמדליקין עליו בביתו בזמן החיוב.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
האוהל כפתח הבית, ומדליקין על פתח האוהל. ואם יש סכנה להדליק בפתח האוהל — ידליקו בתוך האוהל, כדין שעת הסכנה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מן הדין יוצאים בהדלקת בעל הבית, כמצוות "נר איש וביתו". וכן אנשים הדרים אצל בעלי בתים — בין נשואים בין בחורים — וסמוכים על שולחנם, וכן משרתים בבית בעלי בתים, הרי הם בכלל בני ביתם ויוצאים בנרו של בעל הבית, אלא אם כן רצונם להיות מן המהדרין המדליקין בעצמם. ויש מן הראשונים שמחמירין בכל אלו להשתתף עם בעל הבית בשמן אם אינם מדליקין בעצמם, ויש מחמירין בזה אפילו בבן גדול ונשוי.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
חייב בנר חנוכה. ולכן אם יש לו נר — מוטב שידליק בעצמו ויברך, כדין המהדרין. וכן דין בחורי ישיבות הדרים בפנימייה קבועה ואין יוצאין בהדלקת אביהם בביתם, ואין חילוק בזה בין אשכנזים לספרדים.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אם אינו מדליק בעצמו ואין לו חדר בפני עצמו — צריך שישתתף עם בעל הבית בנרו, ישמע את הברכות ממנו ויכוון לצאת. ייתן לו פרוטה — ואין צריך להשתתף בשווה, ודי בפרוטה — על מנת שיקנה לו חלק בשמן ובפתילות, או שיקנה לו בעל הבית חלק במתנה. וצריך שבעל הבית יוסיף מעט שמן עבורו, חוץ משיעור חצי השעה שהוא נותן בשביל חובתו. ויש ליזהר שישתתף עמו מחדש בכל לילה ולילה, או שיזכה לו מתחילה חלק בשמן ובפתילות של כל הלילות.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אם יש לו חדר פרטי — אפילו אינו משמש אלא לשינה — הפתוח לחוץ, אין מועיל שישתתף עם בעל הבית (במקומות שמדליקין בחוץ), ואפילו הוא בן הסמוך על שולחן אביו. ואף שמדליקין עליו בביתו, צריך להדליק במקום שהוא דר בו, מפני העוברים ושבים שיחשדוהו שלא הדליק. ומכל מקום, כיוון שאינו אלא משום חשד — אם יודע שמדליקין עליו בביתו לא יברך; ואם אין מדליקין עליו בביתו — מדליק שם בברכה.
סייג מן ההלכות המלאות: אם אינו סמוך על שולחן בעל הבית.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
יש להחמיר שידליק בעצמו, מפני חשד בני הבית עצמם. אך אם הוא רק ישן שם ואוכל אצל בעל הבית — מקום האכילה עיקר, וישתתף שם עם בעל הבית.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מקום האכילה קובע רק כשסועד שם בקביעות. אבל הסועד אצל חברו באקראי ויש לו בית באותה העיר — צריך לילך לביתו להדליק ולברך שם. ואם קשה עליו להפסיק בסעודתו — יצווה לאשתו שתדליק עליו בביתו, אך "מצווה בו יותר מבשלוחו".
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
הורה מרן החזון איש זצ"ל שאינם יוצאים בהדלקה שבביתם, וצריכים להדליק בישיבה בעצמם בברכה, או להשתתף שם בפרוטה בהדלקה. וכן דעת גדולי ההוראה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
לדעת החזון איש מקום האכילה עיקר וידליקו שם. ורבים חולקין ואומרים שכיוון שמקום הלינה מיוחד להם לכל תשמישיהם, ובחדר האוכל אין להם שימוש פרטי כלל — מקום הלינה עיקר וידליקו שם בברכה, וכן דעת גדולי ההוראה. ויש מהדרין לאכול בחדרם בימי החנוכה לכל הפחות סעודה אחת, ובזה יוצאין ידי חובת כל הדעות, וגם משום חשד.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אין נפקא מינה בכל זה, וידליק בפתח הבניין או בחלון חדר השינה, וכן דעת גדולי ההוראה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מי שנתארח הוא וכל אנשי ביתו אצל קרוביו על כל שמונת ימי החנוכה או רובם, וסועד וישן שם — אף על פי שביום חוזר לביתו ואוכל שם אכילת עראי — אינו מדליק אלא בבית מארחיו, שאוכל וישן שם בלילה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
המתארח אצל חברו על שבת חנוכה, וכן בחור ישיבה המתארח בבית הוריו — צריך לברר כיצד ינהג בערב שבת ובמוצאי שבת, ויש לשאול בזה מורה הוראה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מן הדין אין צריך להדליק ולא להשתתף בשמן אצל בעל הבית. ואם אינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו — יכול להדליק ולברך בעצמו, וכן נוהגין; ויש חולקין, ואין למחות ביד המברך. אך טוב להדר ולצאת בברכות בשמיעה מבעל הבית, או שידליק ויברך קודם שמדלקת אשתו בביתו — ובמקומות שמדליקין בפנים נכון לעשות כן.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
חתן המתחתן בליל חנוכה ידליק בבית הוריו. אבל אם החתונה מבעוד יום — ידליק בביתו שלו, לפי שכבר יצא מבית הוריו בזמן ההדלקה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
צריך להדליק, אך לא יברך.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מדליק בבית שנמצא שם בזמן חיוב ההדלקה, ואף על פי שבלילה לא יישן שם.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.