כל מה שעושים בערב ראש השנה: עד מתי מתענים, סדר התרת נדרים ומסירת מודעה, תספורת וטבילה, הכנת הנרות והכיריים לחג, וברכות הדלקת הנרות.
מכון הוראה בישראל
1. נהגו להתענות בערב ראש השנה, ועכשיו רבים נהגו להתענות בערב ראש השנה רק עד זמן מנחה גדולה, ויש מקילים עד חצות ולא יותר. כשיש סעודת מצוה או סיום מסכת – אין צריך להתענות.
2. אין אומרים תחנון בערה"ש בתפילה, דערה"ש הוא כמו שאר ערב יום טוב, אבל בסליחות של ערב ראש השנה המנהג לומר תחנון אף אם מסיים את הסליחות לאחר שהאיר היום. אך מנין שמתחיל בסליחות לאחר שהאיר היום (עמוד השחר) לא יאמרו תחנון בסיום הסליחות.
3. אין תוקעין בשופר בערה"ש, כדי להפסיק בין תקיעות של רשות לתקיעות של חובה. ואפילו חל יום ראשון של ראש השנה בשבת, כיון שאומרים בתפילה "זכרון תרועה", הוי כמו תקיעה. ויש טעם נוסף להפסקת התקיעות בערה"ש, שהוא כדי לבלבל את השטן. אמנם, להתלמד לתקוע כשהוא נמצא בחדר סגור – יש מקילים.
4. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה לאחר תפילת שחרית, ויכול להתיר גם בלילה. ומתירין בפני שלושה גדולים שנתמלא זקנם, ויש מתירים להתיר נדרים שהם מנהגים שהחמיר על עצמו, גם לפני שלושה בני י"ג שנה.
5. אף מי שיש לו קרבה משפחתית לנודר יכול להתיר לו את נדריו וכן אם יש בין הדיינים קרבה משפחתית.
6. אשה יכולה למנות את בעלה שליח להתיר נדריה, אבל אבא לא יכול להיות שליח להתיר לבתו.
7. ראוי שיהיו המתירים יושבים והשואל להתיר נדרו עומד.
8. מנהגנו למסור מודעה לאחר התרת הנדרים שכל מנהג שינהג במשך השנה יהיה בלי נדר, ודבר זה מועיל לצורך גדול בין בנדר שנדר בפה ובין בנדר שנעשה מחמת שנהג מנהג של מצוה שלוש פעמים.
9. מסירת המודעה היא בין אדם למקום ואינו צריך לאומרו בפני שלושה אלא בינו לבין עצמו. אבל ראוי לאומרו בקול, ואם אמרו בלבו אינו מועיל.
10. מכבסים ומסתפרים בערב ראש השנה, להראות שאנו בטוחים בחסדו יתברך שיוציא לצדק דיננו. ולובשים בגדים נאים, ומכל מקום אם יש לו לימים טובים בגדי ריקמה ומשי לא ילבשם בראש השנה, כדי שיהא מורא הדין עליו. נוהגין לטבול בערה"ש משום קרי, ולא יקדים לטבול לפני שעה קודם חצות היום. ויש מקומות שנוהגין ללכת לבית הקברות, כדי להרבות שם בתחנונים, אך אל ישים מגמתו נגד המתים, רק יבקש מהשי"ת שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר. נוהגין ליתן צדקה לעניים.
11. בתפילת מנחה בערב ראש השנה אין אומרים תחנון. והמתענה עד אחר מנחה, אומר "עננו" ויאמר: "ביום צום התענית הזה".
12. כיריים בעלי הצתה אלקטרונית, יש חשש איסור בהוצאת התקע ביום טוב ולכן ידאגו להוציא את התקע לפני יום טוב לצורך הדלקת להבה ביום טוב. (ניתן להדליק אש בכיריים באמצעות גפרור גם כשהתקע בחשמל, אך מומלץ להוציא, שמא ישכח. בימינו רוב ככל הכירים יש להם מערכת הגנה שבהדלקת האש נוצר מעגל אלקטרומגנטי, ויש פוסקים האוסרים להדליק כיריים כאלו ביום טוב. עיין משנה ברורה 'דרש ו' במילואים סוף כרך ה' מאמרו של הגרש"י גלבר).
13. אסור להדביק נרות שעוה לפמוטים ביום טוב, ולכן יש להכין לפני החג מה שצריך לחג ולשבת. ואם לא הכין או שהכין ונפלו, ישים את הנרות בפמוטים אבל לא יתחבם בחוזקה שלא ימחק חלק מהשעווה.
14. פתיל צף: המשתמשים ב'פתיל צף', צריכים להכינם לצורך החג (להפריד את המשושים הצפים, לנקבם ולהשחיל את הפתיל בנקב) – לפני החג. ואם לא הכין מקודם, אסור להפריד ולנקב את המשושים אבל מותר להשחיל את הפתילה לנקב שנעשה לפני השבת והחג.
15. כהנים המשתמשים בשמן תרומה להדלקה, אסור להשתמש בו ביום טוב. וכן מי שמברך לפני ההדלקה בערב יום טוב, גם כן אסור להשתמש בשמן תרומה.
16. יש שמדליקים לפני כניסת החג כמו בכל ערב שבת ויש מדליקים ביום טוב עצמו על ידי העברת אש מאש דולקת וצריכים להיזהר שלא לכבות את הגפרור וכו'. והמברכות לפני הדלקת הנרות ומברכות "שהחיינו", מקבלות בזה את היו"ט, ותזהרנה שלא לכבות את הגפרור שמדליקות בו.
17. בהדלקת נרות תברך האשה: "להדליק נר של יום טוב" וגם ברכת "שהחיינו", ויכולה לענות אמן על ברכת "שהחיינו" שתשמע שוב בקידוש מבעל הבית, ויש אוסרים. (נשים שמקדשות וכן גברים המדליקים נרות יו" ט, לא יברכו "שהחיינו" בהדלקת נרות.)
חודש אלול וסליחות — סדר היום למעשה · ליל ראש השנה — תפילות, טעויות בנוסח, וסדר הסימנים · יום ראש השנה — שחרית, קריאת התורה, מוסף, קידוש, תשליך וליל שני · הלכות תקיעת שופר למעשה
למעיין: הלכות ערב ראש השנה
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.