סדר יום ראש השנה: אבינו מלכנו וחטאנו לפניך, הוצאת ספר תורה וברית מילה, הכריעה בעלינו, מוספי יום הזכרון, נוסח הקידוש, שינה ותשליך, הכנת הנרות ליל שני, שהחיינו והבדלה.
מכון הוראה בישראל
1. ברכת הטלית – בברכה שמברך על הטלית יכוון על משך כל זמן התפילה ואם יצטרך לפושטו, שיחזור וילבשנו ואז לא יהיה הפסק ולא יצטרך לברך.
2. אומרים "אדון עולם" והוא כמוסר מודעה על כוונת השמות הקדושים "אדון" על שם אדנות, "ולו העוז והמשרה" על שם אלוקים. "והוא היה והוא הווה", הקדמה לשם הוי"ה ב"ה.
3. השליח ציבור מנגן באימה כשאומר "המלך" ואומרו במקומו, ואחר כך יורד לפני התיבה. בחזרת השליח ציבור, אין הציבור אומר בקול "זכרנו" ו"מי כמוך", רק "וכתוב" ו"בספר".
4. נוהגים לומר "אבינו מלכנו" בראש השנה, ואומרים גם "אבינו מלכנו, חטאנו לפניך", דאין כוונתנו להתוודות, דבר שאסור בראש השנה, אלא הרינו כאומרים אבותינו חטאו שעבדו ע"ז, ואנו צריכים להתוודות על מעשיהם, ואנו "אין לנו מלך אלא אתה", לכן "עשה עמנו למען שמך". וכשחל בשבת, אין אומרים "אבינו מלכנו".
5. יש שכתבו שצריך לומר "אבינו מלכנו, מחה והעבר חטאותינו ופשעינו", כי פשע גדול הרבה מחטא, וצריך לבקש תחילה על הקל, ואחר כך על החמור. והמנהג לומר "פשעינו וחטאותינו".
6. יש לומר "אבינו מלכנו קרע | רוע גזר | דיננו" ("רוע גזר" – בנשימה אחת), שיקרע הי" תאת הרוע שבגזירה, ומה שנשאר בגזירה יהיה לרחמים.
7. בפתיחת הארון אומרים י"ג מידות. ובשעת הוצאת ספר תורה מוציאים שני ספרים ואומרים "רבונו של עולם".
8. ביום ראשון של ראש השנה קוראים בתורה בפרשת "ו ה' פק דאת שרה" (בראשית כא, א-לד), וביום שני – פרשת העקידה (בראשיתכ ב, א – כד). וראוי לכל ירא ה' להשתדל שתהיה לו עלייה לתורה בימים הנוראים, ואפילו אם עולה לו בדמים יותר מהרגילות. קוראים חמישה קרואים ונוהגים שלא להוסיף (אלא אם כן חל בשבת).
9. נותנים עלייה לתורה לתוקע ולש"ץ כדי שיהיה לבם שמח, כי "פ קו די ה' ישרים מש מחי לב", ועי"ז לא יטעו בתפילתם. מברכים את העולים ב'מי שברך', ואומרים "לכבוד יום הדין" או "לכבוד היום", לפי שהוא יום רחמים, ומוסיפים "ויכתבה ו" וכו'.
10. ראוי להתפלל על החולים גם בראש השנה שחל בשבת ב'מי שברך לחולה'. ואין צריך לומר "יום טוב הוא מלזעוק" או "שבת היא מלזעוק", כיון שהיום הוא יום הדין.
11. מניחים ספר שני ואומר חצי קדיש. הגבהה וגלילה. קוראים למפטיר ואומרים "מי שברך" לעולה הקודם, קוראים בספר השני בפרשת פינחס "ובחדש השביעי" (במדבר כט, א – ו) ומפטירים 'תפילת חנה' (שמואל – א א, ב' – י') ובברכת ההפטרה מסיימים "מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון". ביום השני מפטירים: "כה אמר ה', מצא חן" (ירמיהו לאא – יט).
12. אין מזכירים נשמות בראש השנה.
13. כאשר עושים הפסקה קודם מוסף, נהגו ברוב המקומות שאין מחזירים את ספרי התורה לארון הקודש, רק מניחים אותם מכוסים על הבימה.
14. אם יש ברית מילה בראש השנה, מלין בין קריאת התורה לתקיעת שופר, דכך הסדר: " זכר ברית אברהם ועקדת יצחק", ותוקעים בשופר של איל להזכיר אילו של יצחק. ועוד, דמילה מצויה יותר מתקיעת שופר וחשובה כ'תדיר' כנגד תקיעת שופר.
15. אומרים "אשרי". נוטלים את הספר תורה השני שקראו בו למפטיר, "יהללו", "לדוד מזמור". (וכשחל בשבת "מזמור לדוד, הב ו").
16. כשאומר בתפילת לחש "ואנחנו כורעים" – יכרע מעט. ובחזרת התפילה, נוהגין לכרוע וליפול על פניהם כשאומרים "עלינו לשבח" לפני השליח ציבור. וצריכים לשטוח איזה דבר להפסיק בין הקרקע לפנים של הכורע, ולפחות יפסיק בטליתו, שלא יעבור על איסור השתחוואה לאבן משכית. ולא מועיל מה שמניחים בגד תחת ברכיו ואפילו אם הפנים לא נוגעות בקרקע.
17. כשמשתחוים ב"עלינו" ובעבודת הכה"ג, צריך ליזהר לא לנער הבגדים או המגבת מהאבק שדבק בהם וגם לא לקפל את המגבת בסיום ה"כורעים" בקיפוליה הקבועים.
18. בתפילת מוסף אומרים עשרה פסוקים של מלכויות, עשרה של זכרונות, ועשרה של שופרות. בכל ברכה ג' של תורה, ג' של נביאים, וג' של כתובים, ומסיים בפסוק עשירי של תורה. והטעם לאמירת פסוקים אלו הוא לקבל עלינו מלכות שמים ב'מלכויות', ושיעלה זכרוננו לפניו ב'זכרונות', ועל ידי השופר.
19. צריך לומר בתפילת מוסף בשני הימים: "את מוספי יום הזכרון", כדי לכלול גם את מוסף ר"ח. ואם אמר ביום הראשון "את מוסף יום הזכרון הזה" בלשון יחיד, ונזכר לפני שסיים הברכה – יחזור. אבל לאחר שסיים הברכה, או ביום השני – לא יחזור.
20. המנהג לתקוע בחזרת התפילה, תשר"ת תש"ת תר"ת לכל ברכה וברכה – מלכויות, זכרונות ושופרות. ואחר התפיל התוקעים עוד תקיעות, כדי להשלים למאה קולות.
21. בחזרת השליח ציבור אומרים הציבור אחרי התקיעות "היום הרת עולם" ו"ארשת שפתינו" (ובשבת כיון שאין תוקעים, אין אומרים "ארשת שפתינו"). ואם יש כהנים, אומרים אחרי "ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך" – "ותערב לפניך" וכו'. ויש הנוהגים שמאריכים הכהנים בניגון (לפני "שלום" בסוף ברכת כהנים) והציבור אומרים אז את הנוסח של "רבונו של עולם". קדיש תתקבל. "אין כאלוקינו". "עלינו".
22. בשיר של יום יאמר "היום יום. בשבת", וידלג על התיבות "שבו היו הלווים אומרים" ומתחיל בשיר מעין המאורע, שלא להפסיד מצוה יקרה של "זכור את יום השבת". "לדוד ה' אורי".
23. שיר של יום. ולפי מנהג הגר"א מזמור פ"א "ל מנצחע להגתית לאסף". (שיר של יום חמישי), "לדוד ה' אורי".
24. כשאומרים שיר של יום לפי מנהג הגר"א, יאמר "היום יום. בשבת", וידלג על התיבות "שבו היו הלוים אומרים" ומתחיל בשיר מעין המאורע, שלא להפסיד מצוה יקרה של "זכור את יום השבת". "לדוד ה'".
25. אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בראש השנה. שאף שהוא יום הדין, מכל מקום מצות "ושמחת בחגך" שייכת בו, שגם הוא בכלל "חג", דכתיב: "ת קעו בחדש שופר, בכסה ליום חגנו".
נוסח קידוש היום של ראש השנה: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויש אומרים רק את הפסוק "וידבר משה"). "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב". ואחר כך "בורא פרי הגפן".
בברכת "על המחיה" מוסיפים: "וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה".
26. יש לכסות מיני מזונות בשעת הקידוש. יין פוטר את כל המשקים שלפניו (ויש אומרים גם כשהיתה דעתו עליהם).
27. מי שמזיע מאד ויש מגופו ריח לא נעים, יכול להתקלח במים קרים עם מעט סבון נוזלי ויזהר מסחיטה.
28. "אשרי", "ובא לציון", חצי קדיש, (כשחל בשבת – קריאת התורה) שמונה עשרה של ראש השנה, "אבינו מלכנו" (ובשבת אין אומרים), קדיש תתקבל ו"עלינו לשבח".
29. נוהגים שהולכים אל הנהר לומר 'תשליך'. שכתוב במדרש שכשהלך אברהם לעקוד את יצחק, הלך עד צווארו במים, ואנו עושים זאת זכר לעקידה. וטוב ללכת למקום שיש בו דגים, לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע, ונפרה ונרבה כדגים. ונוהגים לנער הבגדים לרמז לתת לב להשליך החטאים ולחפש ולחקור דרכים מהיום והלאה, שיהיו בגדיו לבנים ונקיים ללא חטא. וצריכים להזהר מתערובת אנשים ונשים בשעת תשליך.
30. יש נוהגים שלא לישן בראש השנה, משום שכתוב בגמרא ירושלמי שמי שישן בראש השנה מזלו ישן. והאר"י היקל לישן אחרי חצות, ובפרט אם ראשו כבד עליו.
31. אסור לבשל ולהכין מיום ראשון של ראש השנה עבור היום השני גם אחרי השקיעה, עד צאת הכוכבים. וכן אסור להביא מחזור ביום הראשון אחה"צ לצורך מחר, אלא אם כן ישתמש בו גם לצורך היום. וכן אין להניח שתיה במקרר רק לצורך מחר, ואסור להוציא אוכל שיפשיר לצורך הלילה, אלא אם כן עושה זאת בעוד היום גדול, ולפני האכילה, שלא ניכרת ההכנה, ויהיה ראוי לאכילה ביום הראשון, או שכאשר מוציא אוכל לסעודת היום הראשון, באותו כלי גדול יוציא את האוכל לליל ההשני והכל במעשה אחד. (ויזהר מ'בורר' אם יש במקפיא תערובת).
32. בלילה השני מדליקים נרות לאחר צאת הכוכבים, ואם לא הכין נרות ללילה השני מערב יום טוב, יזהר שלא להתיך הנרות ולהדביקם ביום טוב. אבל מותר לתוחבם בתוך הפמוט, למרות שעי"ז מחליקם מעט, כיון שאין כוונתו לזה כלל.
33. הפתילות וכיוצא בהן שנותרו מיו"ט הראשון, לכתחיל היש להוציא ביום טוב באמצעות כלי, כגון כפית וכדומה ולא בידו.
34. מותר לתחוב פתילה בתוך השעם של 'פתיל צף', אבל יש ליזהר שלא לנקוב חור בשעם לצורך זה. ואסור לשזור פתילה מצמר גפן. מותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש, וריבוי האור נחשב אוכל נפש. לכן, מעיקר הדין מותר להוציא בידים את הפתילות הישנות מהכוסיות. וכן את לוחיות המתכת ושיורי השעווה הדבוקים בכוסית. אבל לכתחילה ראוי לעשות זאת על ידי דבר אחר, כי יש אומרים שהיום שיש אור חשמל אין הנרות כ"כ צורך אוכל נפש. (ובשם הגרי"ש אלישיב כתבו להתיר, משום דהוי כמו נקיון חול מהרצפה וכמו שכתב החזון איש).
35. נוהגים שהאשה מברכת "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו". ולכתחילה, אם יש לה, תלבש בגד חדש או תניח לפניה פרי חדש. ויש נשים שמחכות עם הדלקת הנרות סמוך לקידוש של הבעל, כדי להסמיך ברכת "שהחיינו" לאכילת הפרי החדש. ויכולה לענות אמן על ברכת "שהחיינו" שתשמע שוב בקידוש מבעל הבית, ויש אוסרים. (נשים שמקדשות וכן גברים המדליקים נרות יו" ט, לא יברכו "שהחיינו" בהדלקת נרות.)
36. בקידוש הלילה השני ילבש המקדש בגד חדש, או יניח לפניו פרי חדש, ויכוון עליו בברכת "שהחיינו". משום שיש אומרים שאין אומרים "שהחיינו" ביום השני, דשני הימים קדושה אחת היא, וכבר ברכנו ביום הראשון, ומכל מקום מעיקר הדין קיי"ל דצריך לברך "שהחיינו", ולכן מי שאין לו פרי או בגד חדש, אפ"ה מברך "שהחיינו".
37. אין ממלאים את הכוס מעל לגדותיו. מדלגים על הפסוקים "הנהא-ל" וכו' ומברכים "בורא פרי הגפן". אין מברכים על הבשמים והאש ואומרים ברכת "המבדיל".
חודש אלול וסליחות — סדר היום למעשה · ערב ראש השנה — תענית, התרת נדרים והכנות לחג · ליל ראש השנה — תפילות, טעויות בנוסח, וסדר הסימנים · הלכות תקיעת שופר למעשה
למעיין: סדר תפילות היום בראש השנה · תפילת מוסף של ראש השנה ותקיעות דמעומד · יום טוב שני של ראש השנה
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.