מדריך תמציתי: שיעור הלולב בס"מ, נחלקה התיומת, נפרדו העלים, הימנק, נקטם, יבש, עקום וכפוף, שתי תיומות, לולב קנרי, לולב בדיעבד לפי השו"ע; ערבה — הסימנים, השיעור, יבש.
מכון הוראה בישראל
1. שיעור הלולב הוא, שיהא בשדרתו 4 טפחים. (להחזון איש 40 ס"מ ולפחות 39 ולהגר"ח נאה 32 ס"מ). ומודדים זאת מלמטה מהמקום שגדלים עליו העלים ולמעלה מודדים עד מקום שמסתיימת ה'שדרה'.
2. צריך שתהא שדרת הלולב ארוכה טפח יותר מההדסים והערבות. ולכך אם ההדסים או הערבות גדולים מג' טפחים גם הלולב צריך להיות ארוך יותר.
3. אם העלה האמצעי נחלק ברובו פסול (ביום הראשון). ואם נחלק מיעוטו כשר. וראוי ליקח לולב שלא נחלקה התיומת כלל. (והטעם, מפני שמצוי שעל ידי הנענועים יכולה ליחלק עוד. אכן באופן שאינו יכול ליחלק על ידי הנענועים כגון אם מדביקים התיומת כשר לכתחילה). ולדעת המחבר נחלקה פסול רק בנחלקו רוב העלים.
4. קטן אף משהגיע לגיל חינוך יכול לכתחילה ליטול לולב שנחלק עד טפח.
5. נפרדו עליו ואפשר לאגדן יחד כשר, אף כשאינו אגוד. ומכל מקום לכתחילה יש לאגדן. ומצוה מן המובחר ליטול לולב שאין עליו פרו דים כלל.
6. נחלקה כהימנק, דהיינו שראש עלי התיומת נפרדים בג דילתם ונראים כשנים פסול (ואפילו בכל שהוא).
7. נקטמה התיומת כל שהוא (ויש מפקפקים בשיעור כל שהוא), והקטימה נראית בראיה שטחית, הלולב פסול כל ימי החג שאין זה הדר.
8. התיומת לפי השולחן ערוך יש אומרים רוב העלים הגבוהים מן השדרה. ויש אומרים שהכוונה לשני העלים העליונים שכלה בהם הלולב. ולדעת הרמ"א הכוונה לעלה העליון האמצעי שעל השדרה.
9. בשעת הדחק, אם אינו יכול להשיג אחר יכול להקל בנקטם העלה העליון במקצתו עד שתיקטם רוב התיומת.
10. אם הלולב מסתיים בשתי תיומות ונקטמה אחת מהן נחלקו הפוסקים. בשאר העלים אין הקטימה פוסלת, אלא אם כן נקטמו רוב העלים הגבוהים מן השדרה.
11. נקטם הקוץ הדק שבראש התיומת, כשר, דאין זה קטימת העלה עצמו.
12. לולב שיבשו רוב עליו או שדרתו (דהיינו שכלה מראהו הירוק והלבין), פסול בכל ימי החג. וכן אם יבשה התיומת לבדה.
13. יבש כל שהוא, דעת הגר"א דפסול. אבל הביכור"י והחזון איש הקילו בזה. אלא אם כן יבש עד שנפרך בציפורן.
14. תיומת שנשרפה בראשה, והעלה עדיין עומד בקשיותו ואינו נפרך, כשר. (חזון איש, עמק ברכה) ויש שהחמירו בזה.
15. לולב העקום כמגל לאחד מצדדיו או לפניו, פסול גם בשאר ימים. אבל אם עקום לאחוריו (דהיינו לצד השדרה), כשר, דזהו דרך גדילתו. ויש אומרים דלכתחילה אם אפשר ראוי שלא יהא עקום כלל אף לאחוריו.
16. אם עלי הלולב כפופים בראשם כאגמון, או התיומת כפופה כך, כשר. וכן הלכה. ויש פוסלים.
17. העלין לא שווים למעלה: יש שהקפידו, בתיומת, שעלה אחד לא יהא גבוה מהעלה השני באופן ניכר. (שחששו לדעת הריטב"א שעשו ראשו של לולב כחוטמו של אתרוג. אבל החזון איש היקל בזה).
18. לולב שראשי עליו קמוטים, (זיגזג), יש אומרים דכשר, ויש פוסלים.
19. לולב שעליו אינם כפולים מתחילת ברייתו או שהתיומת אינה כפולה מתחילת ברייתה, פסול. ואם רוב רוחב העלה כפול, כשר.
20. לולב המסתיים בשתי תיומות, שתניהם נחשבות תיומת. ואם נחלקה אחת מהן פסול. אבל אם נקטמה אחת מהן אפשר דיש להקל. ולדעת החזון איש אפי' נחלק אחד מהם, הלולב כשר.
21. לדעת הגאונים צריך שיהיו שתי התיומות מחוברותז ולזו. וכתב הב"י דסגי שיהיו מחוברות על ידי קארע. ולפי"ז אם יפרידם יפסל הלולב. ולא הובא בשולחן ערוך ובפוסקים לחוש לזה אף דיש הרבה אחרונים דס"ל כן.
22. לולב הקנרי: נחלקו הפוסקים בכשרותו. וסימניו, שבלולב רגיל מצוי שהמרחק בין העלים באמצע הלולב הוא 3 – 4 ס"מ בערך, ובקנרי המרחק הוא 1 ס"מ. וכן שדרת הקנרי גמישה מאוד.
23. עלים פרודים: יש להכשיר בדיעבד כל זמן שלא נתקשו העלים ומקום חיבורם לשידרה קשה כמו עץ. ומכל מקום צריך שיהיו עולים למעלה אף ללא קשירתם לשדרה.
24. ניטלה התיומת: ברוב עלי הלולב וברוב של כל עלה ועלה פסול. כל זמן שרוב העלים סגורים, כשר.
25. שיעור האורך: הוא שיעור בשידרה, בלי העלים. לאורך העלים אין שיעור. וצריך שיהיה הלולב ארוך בטפח יותר משאר המינים. את או רך השדרה מודדין רק ממקום שי שבו עלים, ואין מצרפים החלק התחתון של הלולב שהוא מגולה ללא עלים.
26. נקטם ראשו: אם נשברו רוב העלים העליונים היוצאים מראש השדרה פסול. ולא מבואר כמה השיעור של השבירה, האם רוב כל עלה ועלה, או אפילו מקצת העלה. על כל פנים משהו אין פוסל בזה. ויש מחמירין גם לדעת המחבר בעלה העליון בנקטם משהו.
27. לולב שמסתיים בשתי תיומות יש להקל שלא פוסל בנקטם משהו בכל אחד מהם.
28. נסדק כהימנק: אינו פוסל עד שנסדקו רוב העלים לשנים ונתרחקו אחד מהשני ונראים כשנים. אבל אם רק מיעוט העלין נתרחקו אחד מהשני, אפילו העלה האמצעי אין לפסול בזה.
29. כפוף: אם העלים למעלה כפופים אבל השדרה ישרה כשר. ואם רוב העלים כפופים, אם יש לולב אחר יש להחמיר, אבל באין אחר כשר. אם נכפפו העלים הרבה מאוד באמצעיתן פסול. ודוקא כשנכפף בראש העלים כשר. אם נעקמה השדרה לאחד מן הצדדים או לפניו כמו מגל פסול. לאחוריו כשר.
30. יבש בראשו: אם יבשו רוב העלים ורוב כל עלה ועלה פסול. ויבש נקרא משילבינו פניו. להמחבר אין מקום לפסול ביבש העלה העליון.
31. לולב עם קורא: הספרדים מדקדקים שיהיו עלי הלולב סגורים לגמרי, כמ"ש השדי חמד. ולכן יש להכשיר להם לולב הסגור בקורא.
32. עליה צרים וארוכים, ושיהיה סביב העלה חלק ללא פגימות. והקנה שלה אדום. (וכל שאינו לבן כשר) ואם חסר אחד הסימנים פסולה.
33. שיעור הערבה הוא לכתחילה ג' טפחים (29 – 24 ס"מ) ובדיעבד כשרה בשני טפחים ומחצה (24 – 20 ס"מ). ויש למדוד מתחילת העץ למטה, (ולא כהדס דמודדין מהקן הראשון) ועד סוף העץ (ולא עד סוף העלים).
34. אם כלה מראה הירוק ברוב שיעור הערבה, והפכה ללבן וכדומה פסולה כל שבעה ימים. והואיל והערבות מצויות, יש להחמיר דיבש הוא משנפרך בציפורן. והוא הרבה קודם שכלתה הירקות.
35. ערבה שכמשו עליה, כשרה. אכן לעולם ראוי להחליף הכמושים. ואם העלים מתדלדלים כלפי מטה, יש הדנים לפוסלה מעיקר הדין.
36. כתב הרמ"א "ונוהגין ליקח בכל יום ערבה חדשה ולקשרה בלולב, והוא הדור מצוה".
37. נשרו מקצת העלים כשרה, אך לכתחילה יש להדר שלא ליטלה. (ולכן צריך להזהר, שבשעה שאוגדים ארבעת המינים או תוחבים אותם לנרתיקם שלא ינשרו מקצת מן העלים).
38. אם נשרו רוב ג' טפחים פסולה (כל שבעה ימים). אכן אם רק נחסר מיעוט מגוף העלים אי"ז נחשב כנשרו.
39. נקטם ראש הגבעול, פסולה כל שבעה ימים. לכך ראוי להקפיד ליקח דוקא ערבה עם לבלוב שאז ברור שלא נקטמה הערבה. אבל אם נקטמו העלים כשרה.
40. אין צריך לדקדק ליקח ערבה הגדלה על הנחל, ויש המהדרין בזה.
41. כל פסולי ערבה, פוסלים גם להושענות. ובח"א כ' דיש מהדרים ליקח ל'הושענות' בדים ארוכים ומלאים בעלים. ויש להדר שלא יהיו הערבות כמושות אף על פי שלמצות לולב כשרות.
ערב סוכות וליל החג — הדלקת נרות, קידוש בסוכה והכוונות · מצוות הסוכה — אכילה, שתייה, שינה, לימוד וברכת "לישב בסוכה" · סדר תפילות יום טוב של סוכות — הלל, הושענות, מוסף, קידוש והבדלה · סדר נטילת לולב — האיגוד, הברכה והנענועים
למעיין: דיני הלולב — שיעור, תיומת, קורא, יבש ונקטם · דיני הערבה — סימני הכשרות, שיעור ועלים
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.